התמכרות למסכים בזמן קורונה ואחרי

רובנו רגילים לשייך את המושג "התמכרות" לבעיות קשות ונפוצות בחברה שלנו, דוגמת סמים קשים, אלכוהול, הימורים וכד'. במרוצת העשור האחרון, במקביל לכניסה המאסיבית של הטכנולוגיה לחיינו באמצעות שלל מכשירים אלקטרוניים משוכללים, נוצר סוג חדש של התמכרויות – התמכרויות למסכים.

בשונה מהתמכרות לאלכוהול או סמים קשים, ההתמכרות למסכים שונים לא קיבלה עדיין את ההכרה לה "זוכות" ההתמכרויות האחרות, הוותיקות יותר. בעוד כולם יודעים ומסכימים כי התמכרות לסמים קשים, אלכוהול או הימורים הינה תופעה חמורה ומדאיגה אשר יכולה במהירות להרוס את חייו של המכור, מרבית האנשים עדיין אינם מכירים בבעייתיות העצומה הכרוכה בסוג ההתמכרות החדש – התמכרות למסכים.

כדאי להכיר ולהבין את סוג ההתמכרות החדש הזה, ואת ההשלכות ההרסניות שעלולות להיות למצב זה על חייהם של אותם מכורים ומכורות



התמכרות למסכים- הגדרה, זיהוי, השלכות וטיפול

מהי התמכרות

התמכרות מוגדרת ככל התנהגות שהתכיפות שלה גוברת ללא שליטה תוך חוויה של דחף בלתי נשלט לבצע את ההתנהגות - ומצוקה כאשר נמנעים ממנה.

כל התנהגות שמטרתה הראשונית הייתה אולי לגרום הנאה, עלולה להפוך להתנהגות כפייתית, שמשמעותה היא התמכרות".

"ההתמכרויות מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות",.

"התמכרויות לחומרים שנכנסים לגוף, בהם סמים, סיגריות ואלכוהול, שמהם ניתן להימנע לחלוטין, הקבוצה השנייה היא - התמכרויות להתנהגויות שגרתיות - כמו קניות, ספורט, עבודה ומשחקי מחשב".

ניתן להתמכר לכל סוג של פעילות והתנהגות, כמו התמכרות לאהבה, התמכרות לעבודה, התמכרות לניתוחים פלסטיים, התמכרות לאינטרנט ואפילו התמכרות לכסיסת ציפורניים. עם זאת, ישנן התנהגויות נפוצות יותר בתחום ההתמכרויות: להימורים, התמכרות לספורט, התמכרות למין והתמכרות למסכים בעיקר למשחקים מרובי משתתפים.

מה זה מסך? התמכרות למסכים, כשמה כן היא, היא שימוש מוגבר ומוגזם במסכים, כל המסכים, החל ממסכי טלפונים חכמים, טלוויזיות, משחקי מחשב, טאבלטים, מחשבים ניידים, מחשבים נייחים, מחשבי כף יד, אינטרנט, רשתות חברתיות, ועוד כל מכשיר המורכב ממסך מהבהב הטומן בחובו עולמות חדשים, נועזים, מסקרנים ומופלאים שכל קשר בינם לבין העולם האמיתי, מקרי

התמכרויות התנהגותיות אינן מאפשרות התנזרות מוחלטת מהאוביקט הממכר בניגוד לשימוש בחומרים ממכרים. זה לא בדיוק חד-משמעי כמו הפסקה מלאה של שימוש בסם.

גם כאשר מטופלים מפסיקים את ההתנהגות המתמכרת, באופן מלא, קיימת הסתברות גבוהה למדי ל"נדידה התמכרותית" - שינוי ההתמכרות לדפוס התנהגות הרסני וממכר אחר. מטופלים שבוחרים להימנע לחלוטין מההתנהגות הבעייתית נמצאים במיעוט.

למרות שאין קריטריונים ברורים להתמכרות התנהגותית, מכיוון שההפרעה אינה מוכרת עדיין באופן רשמי במהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי (DSM), (לעומת קרטריונים ברורים להתמכרות לחומרים ממכרים), ישנם סימנים להתמכרות התנהגותית והם:

1. ביצוע התנהגות בתכיפות גבוהה

2. חוויה של דחף בלתי נשלט לבצע את ההתנהגות

3. לא מסוגלים להפסיק גם אם רוצים

4. ממשיכים למרות הפגיעה במרקם החיים.

5. חושבים על פעילות כל הזמן, גם כשלא עוסקים בה.

6. חוסר שקט כשמפסיקים לעשות את הפעילות

7. חוסר יכולת להפסיק גם אם אני רוצה

8. צריך להגביר מינונים כל הזמן

9. תסמיני גמילה כשחייבים להפסיק

אם האדם לא מצליח להפסיק כשהוא רוצה וממשיך בהתנהגות גם כשיש לה השלכות שליליות על חייו, כתמו פגיעה בבריאות, בזוגיות, בקשרים חברתיים או בעבודה - סימן שההתנהגות שלו הפכה להתמכרות, אחד הסימנים להתמכרות לפעילות, כמו ספורט, משחקי מחשב או מין, הוא כשהמתמכר חושב על הפעילות לעיתים קרובות, גם כשאינו עוסק בה. זה גורם להתמכרות להשתלט עליו ולקבוע כיצד ינהל את חייו.

מאפיין נוסף של התמכרות התנהגותית הוא הקושי לתפקד בלעדיה, שמלווה בתחושת 'לא הייתי רוצה לראות כל כך הרבה טלוויזיה, אבל קשה לי להפסיק', למשל". בנוסף, אנחנו מדברים על עלייה בסבילות - עם הזמן יש צורך להגביר את המינונים של ההתנהגות כדי לחוות את אותה תחושה. למשל, לצפות עוד ועוד בטלוויזיה. התמכרות התנהגותית מלווה אף בסימני גמילה ממשיים, אם למשל יוצאים לחופשה בטבע ללא גישה לטלוויזיה ומתחילים לחוות מצוקה של ממש, כנראה שמדובר בהתמכרות..

להלן 3 סיפורי מקרה:

הראשון של ילדה בת 5

השני על נערה בת 14.5

סיפור מקרה שלישי ואחרון יהיה על אב בן 39



מחקרים על התמכרות למסכים:

  1. מחקר 2018, מצא כי בני הנוער של היום אומללים יותר בגלל הסמארטפונים. חוקרים מאוניברסיטת סן דייגו מצאו שבני נוער שמבלים יותר משעתיים ביום מול מסך המחשב, הטאבלט או הסמארטפון - אינם מאושרים וסובלים מהערכה עצמית נמוכה . המחקר מצא כי בני נוער מגילאי 13 עד 18 שמבלים יותר משעתיים ביום בניידים שלהם או במחשב אינם מאושרים כמו אלו שמבלים עד שעה ביום מול המסך ואת שאר הזמן מבלים בפעילויות אחרות כמו מפגשים עם חברים או ספורט. החוקרים טוענים שבני נוער יהיו מאושרים יותר אם יגבילו את זמן ההתעסקות שלהם במדיה הדיגיטלית, כולל רשתות חברתיות והסתמסות בהודעות. מחבר המחקר, פרופסור ג'ין טווינג אמר: "למרות שמחקר זה אינו יכול להראות סיבתיות, מחקרים אחרים הראו כי שימוש רב יותר במדיה החברתית מוביל לאומללות, אולם אומללות אינה מובילה לשימוש רב יותר במדיה החברתית. המפתח לשימוש במדיה דיגיטלית ללא השפעה על מידת האושר הוא שימוש מוגבל. המטרה היא לא להשקיע יותר משעתיים ביום במדיה הדיגיטלית ולנסות להגדיל את כמות הזמן שאתם מבלים עם חברים במפגשים פנים אל פנים או בפעילות גופנית - שתי פעילויות המתקשרות באופן ישיר לאושר. יחד עם עמיתים מאוניברסיטת ג'ורג'יה, פרופסור טווינג בדק את הנתונים ממחקר האורך "מפקחים על העתיד" - סקר ארצי מייצג של יותר ממיליון ילדים בארה"ב בגילאי 13-14, 15-16 ו-17-18. התלמידים נשאלו באיזו תדירות הם בילו בסמארטפונים, בטאבלטים ובמחשבים שלהם וכן שאלות על האינטראקציות החברתיות שלהם ורמת האושר הכללית שלהם. המחקר מצא כי בני הנוער המאושרים ביותר היו אלו שהגבילו את זמן ההתעסקות בתקשורת הדיגיטלית לפחות משעה ביום. האומללות עלתה בהתמדה עם הגדלת זמן המסך.

  2. מחקר(2016) , 23,533 מבוגרים (גיל16-88, ממוצע גיל 36) התבקשו לענות על סקר. נמצא שלגברים יש נטייה יותר להתמכר למשחקי מחשב, באופן כללי נראה שגברים נוטים יותר להתמכר למשחקים און ליין, הימורים ולפורנוגרפיה. בעוד נשים נוטות להתמכר לשימוש ברשתות חברתיות, שליחת הודעות וקניות באינטרנט.

  3. מחקרים רבים מצאו שהתמכרות התנהגותית מלווה בהפרעות פסיכיאטריות ברקע. ההפרעות הנפוצות הן דיכאון, חרדה, הפרעות קשב וריכוז והתמכרויות לסמים ולאלכוהול. הקשר בין התפתחות ההתמכרות לבין פסיכופתולוגיות אחרות מתבהר דרך ההבנה שהתמכרות נוצרת על קרקע של קושי נפשי, ובאותה מידה היא מייצרת סבל נפשי – כך שנוצר מעגל שלילי סגור של הסלמה והחמרה במצב הנפשי. מכורים רבים מדווחים על מצוקות נפשיות של דיכאון או חרדה, ששורשיהן נעוצים בחוויות טראומטיות מן העבר, וההתמכרות מאפשרת, בין שבמודע ובין שלא, פורקן של הכאב וגם מיסוך שלו ,והפנייה אליו נעשית כאל כלי לוויסות עצמי והפחתת אי-שקט. מחקר ב2010, שבדק 1000 מתבגרים בסין ,מצא כי בני נוער אשר לא סבלו מהפרעות נפשיות קודמות, עלולים לפתח דיכאון פי 2.5 כתוצאה משימוש מוגזם באינטרנט לעומת בני נוער בשימוש רגיל.

  4. מחקר 2017, בפורטוגל וברזיל, עם 1400 נבדקים, בנושא התמכרות למסכים ודימוי עצמי ,מצא קשר שלילי בין התמכרות לאינטרנט להערכה עצמית. כלומר ככל שאני יותר במסך כך הערכה עצמית שלי יורדת. חלק מזה קשור להתנהגות של התבודדות ונסיגה חברתית.

  5. השפעת האור הכחול. ידוע זה מכבר כי אור מדכא מלטונין, אותו הורמון חיוני שאחראי על ויסות שינה. אבל מסתבר שלא רק אור מפחית מלטונין. חוקרים זיהו את השפעותיו המעוררות של אור כחול, המצוי בטווח 460- 480 ננומטר על ספקטרום האור, וגורם לעירנות וקשיי שינה לאורך כל שעות היום והלילה. המוסד הבינלאומי לחקר השינה מצא כי אותו אור כחול, המוקרן ממסך הסלולרי, הלפ טופ, הטאבלט, מסכים דיגיטליים אחרים ואפילו פנסי תאורה שמופעלים ברחוב בחשיכה, גורם להפעלת פוטורצפטור המגיב אליו (מלאנופסין).

6. מלאנופסין אחראי על הוויסות של שחרור מלטונין וכאשר הוא מופעל, מועבר סינגל ישירות לגרעין הסופרה-קיאזמטי - אותו איזור במוח שאחראי על תפקודי השעון הביולוגי. באמצעות שרשרת פעולות נוירולוגית זו, גם אם היא מתוארת כאן בפשטנות מה, פוגע האור הכחול ביכולת שלנו להירדם.



אינסומניה טכנולוגית יכולה לעורר סיוטים ולגרום גם להיפראקטיביות ולפאראסומניה (דיבור מתוך שינה, סהרוריות, הרטבה). הפרעה זו יכולה גם לפגוע בתפקוד שלנו בלימודים או בעבודה.

אור שמקורו בתאורת מסכים נמצא במתאם גבוה עם אפיזודות דיכאוניות והוא מעורר סימפטומים של חרדה גם אצל אנשים "בריאים".

המסקנה מכך היא שאנשים שעובדים משמרות לילה או מבלים שעות ארוכות מול מחשב, נמצאים בסיכון יתר לחרדה ודיכאון.

קרוב לוודאי, שהסיבות לכך קשורות בשינויים ברמות הורמון המלטונין שאחראי לוויסות שינה ומצב רוח.


7. מחקרים המציפים את התלותיות העצומה שלנו במכשיר.

אדריאן וורד, פסיכולוג קוגניטיבי ופרופסור לשיווק באוניברסיטת טקסס באוסטין, חוקר בעשור האחרון את הדרכים שבהן סמארטפונים והאינטרנט משפיעים על המחשבות ועל השיפוט שלנו. במחקר שלו, וכן במחקרים של אחרים, הוא רואה עדויות מצטברות לכך ששימוש בטלפון חכם, או אפילו שמיעה של צלצול או רטט של טלפון, מייצרים שפע של הסחות דעת שמקשות על התרכזות בבעיה או בעבודה קשה. חלוקת תשומת הלב הזו פוגעת בהיגיון ובביצועים.

מחקר של ה"ג'ורנל לפסיכולוגיה ניסויית (Journal of Experimental" Psychology ) מ2015, שהקיף 166 נבדקים, מצא שכאשר טלפונים של אנשים מצפצפים או מזמזמים כשהם בעיצומה של מטלה מאתגרת, ההתמקדות שלהם מתערערת והעבודה שלהם נעשית רשלנית יותר - בין שהם בודקים את הטלפון ובין שלא.

מחקר אחר מאותה שנה, שהקיף 41 משתמשי אייפון והופיע ב"ג'ורנל לתקשורת בתיווך מחשבים (Journal of Computer-Mediated" Communication )הראה שכאשר אנשים שומעים את הטלפונים שלהם מצלצלים אך אינם יכולים לענות לצלצול, לחץ הדם שלהם קופץ, הדופק מוחש וכישורי פתרון הבעיות שלהם יורדים.


מבחן הטלפונים על השולחן

המחקר המוקדם יותר לא הסביר אם ואיך הטלפונים החכמים שונים מכל מקורות הסחת הדעת הרבים האחרים בחיינו. ד"ר וורד חשד שהקשר שלנו לטלפונים הפך לכה חזק, שרק הנוכחות שלהם משפיעה אולי על האינטליגנציה שלנו. לפני שנתיים, הוא ושלושה קולגות - כריסטן דיוק ואיילת גניזי מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ומדען ההתנהגות מרטן בוס מחברת דיסני ריסרץ' - השיקו ניסוי מקורי לבדיקת התחושה הזו שלו.

החוקרים גייסו 520 סטודנטים תואר ראשון באוניברסיטת סן דייגו, ונתנו להם שני מבחנים סטנדרטיים של תפיסה שכלית. מבחן אחד מדד "יכולת קוגניטיבית זמינה", כלומר עד כמה מוח של מישהו יכול להתמקד במטלה מסוימת. המבחן השני העריך "אינטליגנציה נזילה", יכולת של אדם לפרש ולפתור בעיה לא מוכרת. המשתנה היחיד בניסוי הזה היה מיקום הטלפונים החכמים של המשתתפים. חלק מהם התבקשו להניח אותם על השולחנות שלפניהם, אחרים התבקשו להטמין אתם בכיסים או בתיקים שלהם, ואחרים התבקשו להשאיר אותם בחדר אחר.

התוצאות היו מדהימות למדי. בשני המבחנים, הנבדקים שהטלפונים שלהם היו על השולחן רשמו את הציונים הגרועים ביותר, ואלו שהפקידו את הטלפונים בחדר אחר השיגו את התוצאות הטובות ביותר. הסטודנטים שהחזיקו את הטלפונים בכיסים או בתיקים השיגו ציונים באמצע. כשזמינות הטלפון עלתה, כוח המוח ירד.

בראיונות המשך, כמעט כל הנבדקים אמרו שהטלפונים שלהם לא היו הסחת דעת - הם אפילו לא חשבו עליהם במהלך הניסוי. הם נשארו לא מודעים לכך שהטלפונים פגעו בהתמקדות ובחשיבה שלהם.

מה קורה לכישורים חברתיים?

לא רק החשיבה ההגיונית שלנו נפגעת כשהטלפון שלנו בסביבה. גם כישורים חברתיים ויחסים נפגעים כנראה. מאחר שסמארטפונים מזכירים לנו את כל אותם החברים שאנחנו יכולים לשוחח איתם בצורה אלקטרונית, השיחות הפיזיות איתם נוטות להיות רדודות ופחות מספקות.

במחקר שערכה אוניברסיטת אסקס בבריטניה, 142 נבדקים חולקו לזוגות והתבקשו לשוחח באופן פרטי במשך עשר דקות. מחצית הנבדקים שוחחו עם הטלפון שלהם בחדר, ולמחצית השנייה לא היה טלפון. הנבדקים קיבלו לאחר מכן מבחני חיבה, אמון ואמפתיה. החוקרים ב-2013 ב"ג'ורנל ליחסים אישיים וחברותיים" (Journal of Social and Personal Relationships), דיווחו כי "רק הנוכחות של טלפונים ניידים", מנעה את התפתחותם של קירבה ואמון בין-אישיים, והקטינה את המידה שבה אנשים חשו אמפתיה והבנה מצד בני הזוג שלהם". התוצאה השלילית הייתה מודגשת במיוחד כש"נושא חשוב מבחינה אישית" עלה בשיחה. תוצאות הניסוי הזה אושרו על ידי מחקר המשך של חוקרים במכון הטכנולוגי של וירג'יניה שפורסם ב-2016 ב"ג'ורנל לסביבה והתנהגות" (Journal Environment and Behavior).

מחקר אחר מלמד כי אי הרחקת המכשירים הניידים בזמן ארוחה משפחתית משותפת פוגעת בהנאה הקבוצתית .לקחו 300 זוגות לארוחה, חילקו ל2 קבוצות. קבוצה אחת טלפון עם צליל או רוטט לידם, קבוצה שניה טלפון כבוי רחוק מהם. תוצאות- מי ששמר על הטלפון לידו דיווח על יותר מועסקים ויותר משועממים, לעומת הקבוצה השנייה, אחד ההסברים דבר על מוסחות שמשפיע על פחות קשר לרגע, לעכשיו.

8. מחקרים רבים אחרים מתארים פגיעות פיזיות קשות כמו נזקים לשמיעה, טשטוש בראייה, נזק לבלוטות הרוק. בישראל למשל נמצא עליה ב30% בשימוש במשקפיים בבדיקות לצבא.