חרדת בריאות - היפוכונדריה

חרדת בריאות - היפוכונדריה - קורונה.png

מפעם לפעם אנו דואגים על כל מיני דברים, כמו מערכות יחסים, עבודה,
מצב כספי וכמובן המצב הבריאותי שלנו.

כולנו, ללא יוצא מן הכלל, מתי שהוא בחיינו חשנו בשינוים או במכאובים בגופנו,
ייתכן  ותחושות אלה הובילו אותנו למחשבה האם יש לי בעיה רפואית רצינית? 
כשזה קרה פעלנו בצורה מסוימת כדי להקל על הדאגות הללו והמחשבות עברו
והצלחנו לעבור הלאה מהן.

צורות מתונות של חרדת בריאות יכולות להשפיע על כולנו מזמן לזמן.


מי לא דאג כשהמתין לתוצאות רפואיות מסוימות? ומי לא דאג כשהבחין בבלוטה מסוימת?

אם כן –

מה ההגדרה של חרדת בריאות, או היפוכונדריה?

חרדת בריאות היא דאגה מופרזת לאמונה שיש איום  ממשי, עכשווי או עתידני לבריאות שלי . בדר"כ החשש יהיה לחלות בסרטן, אלצהיימר, מחלת נפש כמו סכיזופרניה, והתקף לב, אולם לא כולם חוששים ממחלה ספציפית , יש כאלה שמפחדים ממשהו יותר כללי ומסתובבים עם תחושה שמשהו לא כשורה אצלם.

במקרים מסוימים החרדה תהיה לאחר משמעותי, למשל אמא שמבחינה שבנה עייף יכולה לעסוק במחשבות מטרידות שלבנה יש לוקימיה. או אישה הרואה שבעלה משתעל הרבה ותחשוש שיש לו סרטן ריאות.

המדריך האמריקאי לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, DSM- 5, נותן את האבחנה עבור אדם שקיימים אצלו התסמינים לאורך 6 חודשים רצופים לפחות, במידה כזו שהם פוגעים באיכות חיו

בנוסף, בגרסתו החמישית, ניתן לתת אבחון עבור שני מצבים שונים של חרדת בריאות, האחד כולל עיסוק אינטנסיבי בסימפטומים פיזיים ו/או סומאטיים אשר משפיעים לשלילה על חיי היום יום של האדם והשני מתקיים ללא סימפטומים אלו

חרדת בריאות מופיעה עם התסמינים הבאים:
  • עיסוק מתמיד בחקירת מחלות פוטנציאליות בהן האדם חושש שלקה.

  • קשב רב ופרשנות קיצונית ושגויה לתחושות שונות בגוף  או תעוקות פיזיות כמעידים על מחלה קשה. "יש לי כאב ראש שמצביע על גידול במוח".

  • נטייה לבקשת בדיקות רפואיות, שאין בהן צורך, על מנת לפסול מחלות פוטנציאליות. הבולטת בהן היא סרטן, והחרדה מפני סרטן, שנקראת קרצינופוביה.

  • החרדה לעיתים  מתגברת כאשר שוללים את קיומה של מחלה ממנה חשב האדם שסובל, כיוון ואז החשש המתמיד לגבי המצב הבריאותי גורם לסבל ומצוקה רבה מאד.  אין הסבר לתופעות עליהן מתלונן.

  • קיימת התעקשות ואמונה רבה בכל הנוגע לקיומה של מחלה על אף שהבדיקות הרפואיות הוכיחו ההפך.

  • לעיתים קרובות אנשים עם היפוכונדריה סובלים מחרדות נוספות או מאפיזודות דיכאוניות.

  • במקרים רבים, אנשים עם היפוכונדריה מסרבים לקבל את אבחנת ההפרעה כיוון ובטוחים שאכן סובלים מבעיה רפואית חמורה, והם מחפשים ללא הרף את האישורים לכך שהתסמינים שהם חווים מצביעים על מחלה.

החשש המתמיד לגבי המצב הבריאותי גורם לסבל ומצוקה רבה מאד.

האם חרדה לגבי בריאות יכולה להביא לתסמינים גופניים? 

בהחלט כן. תסמיני חרדה מייצרים תסמינים גופניים אמיתיים ביותר: סחרחורות, כאבי בטן, פעימות לב מהירות, עקצוצים בידיים וברגליים, מתח שרירי, לחץ בחזה ועוד. 

הבעיה המרכזית לגבי טיפול בחרדת בריאות היא שלא באמת ניתן להפריך את הדאגות לגבי חולי.

ֿהרי תמיד אפשר לקבל חוות דעת שניה וגם שלישית, לקרוא בגוגל מחקרים ומאמרים על אבחון שגוי ולהסתבך עוד עוד עם החרדה, מה שגורם לחיזוקה והנצחתה.

איך אפשר להתמודד עם חרדת בריאות?

אחד הטיפולים היעילים ביותר להתמודדות עם חרדת בריאות הוא טיפול קוגנטיבי התנהגותי, CBT . מטרת הטיפול היא לשנות את דפוסי החשיבה הלא אדפטיביים של המטופל וכן להקנות לו כלים מתאימים להתמודדות עם דאגותיו. המטפל והמטופל עובדים קשה כדי להפחית את החרדה הגופנית הקשה ממנה סובל המטופל.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מושתת על ההנחה כי החרדה ממחלות משתמרת ומתחזקת על ידי גורמים קוגנטיביים והתנהגותיים, ובעזרת טכניקות טיפוליות ניתן לטפל בהם ולשנות את הרגש.

בכוחו של טיפול CBT לא רק להפחית את תסמיני החרדה, אלא גם ליצור שינוי משמעותי בחייו של המטופל, להחזירו להתמקדות הבריאה בהגשמה עצמית ובמימוש כישוריו ונטיות ליבו.

מה המטרה של הטיפול?

המטרה של טיפול CBT היא לאפשר למטופל הסובל מפחד ממחלות, סל של מיומנויות וטכניקות התמודדות, בהן יוכל לעשות שימוש לאורך כל חייו, גם כאשר הטיפול יסתיים.

בסופו של יום, הדרך היעילה ביותר להתמודד עם שאלות רפואיות מאיימות, היא להבין שחלקן יישארו לא פתורות, גם לרופא הכי מיומן. חשוב להכיר בקושי להיות באי וודאות ולחזק את תחושת המסוגלות להתמודד עם חוסר וודאות 

האם מומלץ להסתמך על המידע הרפואי שיש באינטרנט בנושא?


שנם אתרים המאפשרים להקליד סימפטומים ולקבל רשימה מותאמת של דיאגנוזות אפשריות.

מחקר שנערך על יותר מ-3000 מבוגרים אמריקאים ב-2013 העלה כי 59% מהם חיפשו מידע רפואי אונליין ב-2012.

35% מתוכם אף דיווחו על שימוש באינטרנט לאבחון מצב רפואי ספציפי.

מחקר אחר שנערך ב-2016 העלה שכלים לבדיקת סימפטומים ברשת סיפקו אבחנה נכונה רק ב-34% מהמקרים, בעוד שרופאים עשו זאת בשיעור של  82%.

החרדה גוברת כאשר אנשים ״מאבחנים״ לעצמם מחלה שהשלכותיה קשות או כזו שבה חולה בן משפחה. בנוסף, דווקא המפגינים רמה גבוהה של חרדת בריאות נוטים לחוש מצוקה משמעותית נוכח אי-ודאות, ובמקום לחכות ולראות אם הסימפטומים עוברים הם ינברו בגוגל אל תוך הלילה למציאת תשובות, יטו לקפוץ למסקנות קטסטרופליות, יחפשו נתונים המאששים את חששותיהם, וייצמדו לדיאגנוזה הקשה גם אם רופא ובדיקות ישללו אותה.

בהתאם, ניתן לומר כי חיפוש מידע בגוגל מעצים חרדת בריאות - ״סייברכונדריה״ בלשון החוקרים.