קשיים חברתיים

יכולות חברתית הינו מושג רב מימדי, הכולל מספר תחומי תפקוד ויחסי גומלין בין מרכיבים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים- האופן בו היחיד חושב, מרגיש ומתנהג.

קושי חברתי נגרם בשל:​

גורמים המשפיעים על התפתחות קשיים חברתיים:

גורמים אורגניים

ASD , Autism Spectrum Disorder (ליקוי על הקשת האוטיסטית). זוהי אבחנה המתארת הפרעה התפתחותית מולדת.

ההתנהגויות שמאפיינות את הילדים שלוקים ב ASD  ההתנהגויות מחולקות לשתי קבוצות:

  1. Social Communication Deficits - חסרים בתקשורת והתנהגות חברתית.

  2. Fixated Interests and Repetitive Behaviors – התמקדות בתחומי עניין מצומצמים והתנהגות חוזרת על עצמה (חזרתית).

קשב וריכוז ADHD

היא הפרעה נוירוביולוגית מורכבת הקשורה לתפקוד לקוי של מוליכים עצביים. הפרעת קשב הינה תורשתית ולכן יש מקרים רבים שבהם יותר מבן משפחה אחת סובל ממנה. התסמינים מתחלקים למספר קבוצות עיקריות: קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. אחד מתסמיני הליבה הינו הנמכה ביכולת הקשב והריכוז, כך שאנשים עם קשב וריכוז מתלוננים על קושי להתרכז בפעילות מסוימת לאורך זמן, הגברת נטייה למוסחות והיצף מידע, וקושי בהסטה קוגניטיבית את תשומת הלב ממוקד אחד לאחר לפי הצורך.

הפרעת קשב מקושרת לנדידת מחשבות ספונטנית ואינטנסיבית, בהתאם לכך, אנשים המתאפיינים בחוסר קשב נוטים לחולמנות, נתפסים על ידי הזולת כמי שאינם מקשיבים, נוטים לאבד חפצים ולהיות שכחנים בפעילות יומיומית, בהתאם לכך הפרעת קשב מאופיינת בחוסר ארגון, שאינו נובע מהתנגדות או אי הבנה. בחיי היום יום חוסר הארגון יכול לבוא לידי ביטוי בין היתר בנטייה לאי סדר ובלגן במשק הבית, בתיק ובסביבת העבודה.

פיזור הדעת הוא מצב של חוסר קשב, מוסחות, שכחנות ובלבול, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בתחושה הפנימית של האדם, או בהתנהגות החיצונית שלו. פיזור הדעת יוצר חוסר נוחות או אי נעימות. למשל: בזבוז זמן בניסיון איתור של חפץ המונח בשדה הראייה או שכחה של המוצרים הנדרשים בעת הקנייה במכולת. פיזור הדעת יכול גם לגרום לשכחה של סדר הזמנים של הפעולות היום-יומיות.

צד קשיי הקשב, אנשים עם הפרעת קשב יכולים גם להיכנס למצב של מיקוד יתר.למעשה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, לאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה מוגברת להיכנס למצב של מיקוד יתר.על פי רוב, תופעה זו מתרחשת כאשר האדם עוסק בפעילות שמעניינת אותו מאוד או מספקת לו סיפוקים מיידיים, כמו משחקי מחשב ופעילות מקוונת ברשתות חברתיות. כשאדם עם הפרעת קשב נמצא במצב של מיקוד יתר, הוא יכול להתמיד בפעילות במשך שעות על גבי שעות תוך כדי שמירה על רמת ריכוז גבוהה.

מיקוד היתר יוצר בעיה הפוכה מזו של קשיי קשב. בעוד שקשיי קשב יפגעו ביכולת של האדם להתמקד בדבר אחד לאורך זמן, מיקוד היתר פוגע ביכולת להפסיק להתרכז בעיסוק הנוכחי. בעקבות זאת, מיקוד היתר לא מאפשר לאדם להסיט את הקשב שלו לדברים אחרים במקרה הצורך. כלומר, הוא גורם לכך שהאדם יישאר "תקוע" בפעילות הנוכחית בין אם הוא מעוניין בכך ובין אם לאו, כתוצאה מכך, מיקוד יתר בפעולה מסוימת עלול לבוא על חשבון העיסוק בפעולות חשובות אחרות.

היפראקטיביות המכונה גם פעלתנות יתר (היפר=עודף, אקטיביות=פעלתנות), היא אחד המאפיינים המרכזיים של הפרעת קשב. היא עשויה להתפתח כבר בשנים הראשונות לחיים ובאה לידי ביטוי במספר דרכים:

 

קושי לעסוק בפעילות אחת בלבד, הנובע מצורך בפעולה נוספת כלשהי.

פעילות מוטורית עודפת, אשר אינה הולמת את המצב.

אי שקט פסיכו-מוטורי - אצל ילדים הוא מתבטא בכך שהם קמים, יושבים ורצים הרבה יותר מבני גילם. אצל מבוגרים הדבר מתבטא בצורה עדינה יותר, למשל הזזת הרגליים בזמן ישיבה או נטייה להחזיק חפצים קטנים ולשחק איתם.

התנהגויות היפראקטיביות בולטות מאוד. למשל - ילד מבטא פעלתנות רבה בגן, מתקשה לשבת לאורך זמן או להתמיד במשימה ועוד

 

Scd, הפרעה בתקשורת חברתית

הינה קושי בהבנת תקשורת חברתית מילולית ושאינה מילולית. הסובלים מההפרעה יראו ליקוי בשימוש בשפה בהקשרים בין-אישיים ויתקשו לתקשר עם זולתם באופן יעיל, להסביר את עצמם ולחלוק מידע עם האחר. 

הסימפטומים האופיינים להפרעה הינם קושי ברכישה ובשימוש בשפה מדוברת וכתובה, קשיים בניהול תקין של שיחה ובהבנת ניואנסים ותת-משמעויות של השפה לצד קושי להבין הומור, מטאפורות ודיבור בלשון סגי נהור.

בנוסף, הם עלולים לפספס את עיקר משמעות הדברים, לייחס לדובר כוונות שגויות ולהתקשות להסביר את כוונתם ועמדתם. 

 לעיתים קרובות יופיע גם קושי להתאים את סגנון התקשורת להקשר בו היא נעשית. לדוגמא, הדיבור בשעת שיעור בכיתה שונה מדיבור בשעת משחק, אך אלו הסובלים מההפרעה יתקשו לסגל את אופן הדיבור ההולם את הסיטואציה.

 

קשיים בויסות חושי

ילדים אלה עלולים לחוש את העולם בחוץ חזק מדי או חלש מדי א מותאם ליכולת שלהם לקלוט את העולם. לדוגמא לפרש לא נכון מגע פיזי ולהגיב בצורה שאינה מתאימה.

 

טמפרמנט קשה

מתקשים במעברים, מגיבים בקיצוניות, מתקשים להירגע

 

רגישות לדחייה

ילדים שנולדים עם רגשיות לדחייה RS

קשרים במשפחה

הורים שאינם מתקשרים עם הסביבה הקרובה, ממעטים במפגשים חברתיים מתוך קושי חברתי-רגשי, חרדה חברתית שלהם, אינם מאפשרים לילד להתבונן ביחסים חברתיים ובכך לפתח יכולות חברתיות.

הורים עם מיומנויות חברתיות ותפיסות שמקשות על הקשרים החברתיים כמו עליונות, פרפקציוניזם, תהיי ראשון, אל תוותר, בנים לא בוכים וכו...

הזנחה: ילדים שחווים הזנחה אינם מתאמנים ביכולות חברתיות בשל בידוד מהסביבה וחוסר תקשור

הורים שמחזקים התנהגויות בעייתיות כגון: כוחנות, שקרים, אלימות מילולית ופיזית.

וסגנון הורות מתירני: לא מציב גבולות ברורים, וחסר את אלמנט הדרישה ההורית תורם משמעותית לקשים בויסות הרגשי של הילדים.

סגנון הורי הליקופטר: גוננות יתר, " הן לא שוות" " אני אדבר עם אמא שלהם" אלך אתך" – מקשים על הילד להתמודד במצבים חברתיים ולפתור בעיות בכוחות עצמם.

סגנון הורי ביקורתי: הורים החזקים במימד הדרישה וחלשים במימד ההיענות, פועלים מתוך נוקשות ודורשנות, תוך ענישה או סנקציות במקרה של אי ציות, הורים שנוטים ל"שפר" את הילד דרך ביקורת, התוצאה פעמים רבות  תהיה הפוכה. הילד עסוק כל הזמן בהימנעות מביקורת ואולי אף מעונש ולכן אחת התוצאות האפשריות היא שילדים כאלה ממוקדים כל הזמן בחשיבה שלילית על עצמם או על הסביבה, הם מרגישים שהם לא מספיק טובים, לא מספיק שווים ולפעמים המוטיבציה שלהם לעשות דברים, ליזום, להעז ולהתפתח נמוכה יחסית.

 

קשיים רגשיים

דיכאון- חוסר חשק לעשות דברים, לצאת החוצה מהבית, ולהנות עם קבוצת השווים ובכלל, הסתגרות וצמצום קשרים חברתיים. 

חרדה- חרדה חברתית, חרדת פרידה, פוביות למיניהן שיצמצמו את עולם הילד.

דימוי עצמי נמוך-  הרגשה שאני לא שייך, מחשבות של "אני שמן", "אני טיפש" וכו...

קושי בויסות רגשי- ילדים עם קושי בויסות רגשי חווים את כל מגוון הרגשות בעוצמה גבוהה.

• מתקשים לעבור בין רגש לרגש

• נמצאים פעמים רבות ברגש לא מווסת זמן רב.

• מתקשים לזהות את רגשותיהם

• מכסים רגש ראשוני ברגש שניוני – פחד – כעס ,כעס – תסכול, כעס- קנאה, כעס- אשמה.

קושי בשליטה עצמית- אימפולסיביות ובעיות התנהגות. המשותף לכל בעיות התנהגות היא התנהגות תוקפנית. תוקפנות מוגדרת כהתנהגות המכוונת לגרום נזק לאחר אשר רוצה להימנע מפגיעה זו. ילדים עם תוקפנות פיסית כרונית בגיל הגן, נמצאים בסיכון גבוה ביותר לתוקפנות פיסית ועבריינות בגיל ההתבגרות.

 

קשרים עם קבוצת השווים

הגירה: ילדים שלא מבינים קודים של הסביבה החדשה.

זרות: משפחה שנמצאת בסביבה שונה מהסגנון המשפחתי.

חוויה טראומטית: חרם, נטישה על ידי חבר קרוב.

התמכרות למחשב: ילדים שמצאו את קבוצת החברים שלהם באמצעות משחקי LINE-O

עוד על קשים חברתיים וסיפורי הצלחה