PTSD - טראומה
פוסט טראומה נכללת בגרסה השישית של DSM,
כהפרעה שעלולה להתפתח בהתרחש אירוע שאדם חווה או היה עד לו,
המהווה איום ממשי או שנתפס ממשי על החיים או על השלמות הפיזית.
הסכנה יכולה להיות לאדם עצמו או לאנשים אחרים,
והיא יכולה להיות סכנת מוות ממש (למשל בניסיון רצח), סכנת פציעה
(למשל במקרים של אלימות או אונס) או סכנה לשלמות הגופנית
(למשל במקרה של תאונה).
התגובות של אנשים הסובלים מתסמונת פוסט טראומטית
מתחלקות לשלוש קבוצות:
חוויה מחדש,עוררות והמנעות.
חוויה מחדש
היא אוסף תסמינים המראים שהאדם אינו מסוגל להתנתק מהאירוע הטראומטי. זיכרונות חודרניים מהאירוע שהאדם אינו יכול לשלוט, בצורת חלומות, סיוטים ופלשבקים.
עוצמת החוויה מחדש יכולה להיות כזו שקשה מאוד להתמודד איתה.
חוסר היכולת להתנתק מהאירוע גורם לתחושות של סכנה מתמשכת.
תחושות אלה עלולות לגרום לאדם לתסמינים של עוררות פיזיולוגית מוגברת.
הוא עשוי להרגיש דרוך ומתוח ולהתקשות להתרכז, עצבני יותר ולהתפרץ בקלות, להתקשות לישון, ולהגיב בבהלה רבה לרעש פתע.
לעיתים קרובות, אל מול חוויה מחדש של האירוע, תחושת הסכנה, והעוררות הגבוהה, אנשים מעדיפים להימנע. כך מתפתחים תסמינים מהקבוצה השלישית- תסמיני הימנעות.
האדם יתרחק ויימנע מכל דבר שמזכיר לו את האירוע הטראומטי.
החל בהימנעות מהגעה למקום בו התרחשה הטראומה (למשל המקום בו אירעה התאונה), דרך הימנעות מפעילויות המזכירות אותו (למשל הימנעות מנהיגה), וכלה בהימנעות מדיבור על האירוע ואפילו ממחשבות עליו. האדם ילך ויסתגר בשטח שנראה לו בטוח.
אל תסמיני ההימנעות יכולה להתלוות גם תחושת חוסר חשק,ניתוק וריחוק מהסובבים
מי יפתח טראומה נפשית?
עוצמת האירוע משפיעה על הסיכוי לפתח תסמונת פוסט טראומטית.
ככל שהאירוע חמור יותר, ככל שהוא נמשך זמן רב יותר, וככל שהאדם קרוב יותר לאירוע, יש סיכוי גבוה יותר להתפתחות של תסמונת פוסט טראומטית.
ככל שהאירוע הטראומטי מפתיע ולא צפוי ולא בשליטתי.
.
גורמים נוספים המגבירים את הסיכוי ומקשים על החלמה הם טראומות נוספות שהאדם חווה בעבר, תגובת כעס או האשמה בסביבתו של האדם .
קושי לעבד את האירוע, ולספר אותו לאנשים הקרובים, התמכרות לאלכוהול או לסמים על מנת לברוח מהכאב הנפשי שגרמה הטראומה.
לאור העובדה שהאדם עבר אירוע שיכול להיות מסוכן, תסמינים של פוסט טראומה שכיחים מייד לאחר האירוע הטראומטי, אצל רובם ישנה החלמה טבעית,
לעומת זאת, אצל מעטים, התסמינים ממשיכים להתקיים והופכים כרוניים ומפריעים לתפקוד היומיומי.
אבחנה של פוסט טראומה נעשית כשהתסמינים מתקיימים יותר מחודש לאחר הטראומה וגורמים למצוקה ניכרת או לפגיעה משמעותית בתפקוד.
אירועים טראומטיים מתרחשים בשכיחות גבוהה יחסית ויש שאומרים שכולנו חווינו טראומות, אך רק חלקינו נחווה PTSD.