פוביה מכלבים - ילד בן 8

י' בן 8 שסבל מפוביית מכלבים

י' עד גיל 4 גדל עם כלבה בבית שמאד אהב. הכלבה נפטרה והמשפחה עברה לקיבוץ.

מהרגע שעברו לקיבוץ החלו החרדות, היה מקרה ספציפי של בוקסר שרץ אליו, וי' פירש זאת כמתקפה והחל לברוח והיה אחוז בהלה. מאז אותו מקרה י' לא היה מוכן ללכת למקומות מסוימים בקבוץ בגלל כלבים מסוימים שנראו לו מפחידים, היה הולך תמיד לחבר בקיבוץ עם ליווי של אמא או אבא.

עם לחבר היה כלב , י' היה מבקש מראש שיוציאו את הכלב החוצה לפני שהוא מגיע.

המצב החל להיות בעייתי כשהמשפחה החלה לבנות בית חדש בהרחבה של הקיבוץ, ולשכנים הקרובים בבית המיועד היה כלב בשם טומי שקיבל ציון חרדה הכי גבוה , ציון 10, כלומר טומי היה הכלב הכי מפחיד בקבוץ.

י' סירב בכל תוקף ללכת לראות את הבית החדש נבנה.

הטיפול כלל:

התערבויות התנהגויות של חשיפה לכל מיני כלבים, בתחילה לכלבים שקבלו ציון נמוך במדד החרדה ועד חשיפה לכלב המפחיד מכל, טומי.

התערבויות גופניות של הרגעה כמו נשימה סרעפתית בעזרת ביופידבק והרפיית שרירים של גקובסון ,

התערבויות קוגניטיביות כמו תרגילים בהסחת הקשב, או הבניה קוגניטיבית שכלבים בקיבוץ שמסתובבים חופשי, הם אינם מסוכנים ,אחרת הם היו הולכים עם מחסום.

לאחר 3 חודשים של טיפול, בהתאם ליעדים שקבענו,

קבלתי תמונה לווטסאפ תמונה של י' מתחבק עם גור חמוד שהם הביאו מתנו לחיות לחיות.

י' כבר לא נמנע ולא הגיב בתגובת חירום למראה כלבים, הלך חופשי בקבוץ ללא ליווי, והיה מאד גאה בעצמו על הישגיו ועל כלבו החדש בשם דיאגו.