חרדת ביצוע/ חרדת בחינות

מהי חרדת בחינות ואיך מטפלים בה?

מבחנים והערכות הינם חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו ושל ילדינו,

ולתוצאותיהם יש לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האפשרויות העומדות בפנינו.

לכן, אין פלא שכעשרים אחוזים מכלל התלמידים סובלים מרמה זו או אחרת של חרדת בחינות. לחץ וחרדה ממבחנים עשויים לפגוע בתפקוד לקראת הבחינה ובמהלכה,

לגרום למצוקה רבה וכמובן, להשפיע על ההישגים.

חרדת בחינות
מי מועד לפתח חרדת בחינות

בבסיסה של כל הפרעת חרדה עומד סיפור חיים אישי ומיוחד.

עם זאת, ניתן לאפיין קווי אישיות כלליים של הלוקים בחרדת מבחנים, כמו: נטייה לכפייתיות (אובססיביות) ולפרפקציוניזם, צורך מופרז לרצות את הסביבה ונטייה ללחץ ולדאגנות.
חרדה ממבחנים ולעיתים אף מעצם הלמידה, עלולה להתפתח גם בקרב תלמידים למודי תסכולים וכישלונות כתוצאה מלקויות למידה, כמו: הפרעת קשב וריכוז, דיסלקציה (ליקוי מולד בכושר הקריאה),

דיסגרפיה (ליקוי מולד בכושר הכתיבה), דיסקלקוליה (ליקוי למידה ספציפי במתמטיקה) ועוד.

בקרב תלמידים עם לקויות למידה, שלא אובחנו ולא טופלו בשנות הלימודים בבית הספר,

הסיכוי לפתח חרדת בחינות גדל.
היעדר מיומנויות למידה ובחינה, תכנון לקוי של זמן, נטייה לדחיינות,

קושי ספציפי עם מקצועות מסוימים (חרדת מתמטיקה נפוצה במיוחד),


קשיים ביחסים בינאישיים עם מורים וסביבה לוחצת ותחרותית, עשויים גם הם לעורר פחד ממבחנים.
גם גורמים שאינם קשורים ישירות ללימודים עלולים להשפיע על התפתחותה של חרדת בחינות,

כמו: מצבי לחץ ומשבר בחיים (אובדן, מחלה, גירושים ועוד), או אף מעברי חיים צפויים כמו גיל ההתבגרות,

תקופת ההסתגלות לחיים אזרחיים בתום השירות הצבאי או מעבר לשלב ההורות.

בתקופות מעבר, בהן נדרשת מאיתנו הסתגלות לשינויים, אנו נתונים ללחץ רב, שעלול לעורר ולהגביר חרדת בחינות.

סימנים לחרדת בחינות

התנהגותית

  • התכוננות לא יעילה לקראת הבחינה

  • הגזמה בלמידה או הימנעות מלמידה

  • היעדרות משיעורים ומבחינות

  • דחיינות

  • אי-הגשת עבודות במועדן

  • העדפת מסלולי לימודים או התמחות קלים

  • התבודדות והתכנסות פנימה או נטייה להתפרצויות זעם

  • אי סדירות באכילה ובשינה


תפקוד לקוי במהלך הבחינה, כולל:

  • תכנון לקוי של זמן

  • קריאה לא שיטתית של הוראות הבחינה

  • עבודה אימפולסיבית

  • פסקת הבחינה בטרם הושלמה ועוד. 

קוגנטיבי

  • ירידה בקשב ובריכוז

  • קשיים בזיכרון ובשליפת מידע ולעיתים אף בלק-אאוט (חישכון בלעז- מצב של שכחה זמנית) מוחלט

  • קשיים בהבנת הנדרש במבחן

  • בלבול מחשבתי וקושי לבטא את המחשבות באופן מאורגן

  • הרצת תסריטים קטסטרופליים בראש (בעיקר אודות כישלון) ועוד.

רגשי

  • לחץ

  • פחד ודאגה

  • תחושות של מתח ודריכות

  • רגישות יתר

  • פגיעות גדולה מן הרגיל

  • רגישות מוגזמת לביקורת

  • פגיעה בדימוי ובערך העצמי

  • תחושות ייאוש ולעיתים אף דיכאון.

גופני

  • סחרחורת

  • רעד

  • בחילה

  • כאבי בטן ולעיתים אף דחף לשלשל

  • גלי חום או קור

  • הזעה מוגברת

  • פעימות לב חזקות

  • תחושת חנק

  • הרגשה של ניתוק מן המציאות

  • חרדת מוות

  • תחושה שעומדים להתעלף

  • קושי לאכול

  • הפרעות שינה ועוד.

טיפול בחרדת בחינות

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתייחס לכל ההיבטים של חרדת בחינות.
זהו הטיפול היעיל ביותר בהפרעות חרדה, כולל חרדה ממבחנים,

הן מבחינת מהירות השינוי והן מבחינת יציבותו לאורך זמן.
טיפול פסיכולוגי זה מתמקד בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות,

תוך שימוש בשיטות למידה (כיצד ללמוד באופן יעיל או איך להתנהג בעת בחינה),

בשיטות הרפיה ובחשיפה מבוקרת והדרגתית.


תהליך החשיפה הוא תהליך של לימוד גופני-נפשי, בעזרתו ניתן לאמן את הגוף ואת הנפש להגיב באופנים יעילים יותר למצבים מעוררי חרדה, ובמקרה זה למצבי בחינה.

התהליך כולל אימון בדרכי נשימה והרפיית הגוף בשילוב דמיון מודרך וחשיבה חיובית ומעצימה,

כמו גם חשיפה הדרגתית ומבוקרת (בדמיון ובמציאות) ללמידה ולמצבי בחינה.