אחרי יום כיפור, הסליחה ממשיכה בבית
איך מבקשים סליחה, מתקנים אחרי שפגענו ועוזרים לילדים להתמודד כשקשה?
יום כיפור כבר מאחורינו, אבל בקשת סליחה היא חלק מהחיים לאורך כל השנה, גם בבית וביחסים עם הילדים. לפעמים גם לנו, ההורים, קשה לבקש סליחה. לא תמיד אנחנו יודעים איך להתחיל, איך לקחת אחריות על התגובה שלנו ועדיין להסביר שהגבול שהצבנו חשוב.
בקליניקה אני שומעת לא פעם הורים שמספרים על רגע שבו איבדו את הסבלנות, כעסו מאוד או צעקו. הם רוצים לתקן, פונים לילד שיושב לידם ומבקשים סליחה. ואז, באותה נשימה, מגיע ההמשך:
״אני מבקשת סליחה שצעקתי, אבל את הוצאת אותי מדעתי. אני אומרת לך אלף פעם ואת לא מקשיבה. בגלל זה התעצבנתי.״
אני שומעת שם תסכול, עייפות וגם רצון כן להתקרב מחדש. לצד הכוונה הזאת, הילדה עלולה לשמוע מסר אחר: ״אני צעקתי, אבל את אחראית לכך.״
זה רגע שקל להיקלע אליו. אנחנו רוצים להתנצל, ובאותו הזמן חשוב לנו שהילד יבין שגם ההתנהגות שלו דורשת שינוי. אפשר לתת מקום לשני הדברים, אבל כדאי להפריד ביניהם.
״אני מצטערת שצעקתי עלייך. כעסתי, והאחריות שלי הייתה להגיב בלי לצעוק.״
המשפט הזה לא מבטל את הגבול שהצבנו. הוא מראה לילד שגם אנחנו מוכנים לקחת אחריות על הדרך שבה התנהגנו.
בגיליון הזה אני רוצה להתעכב על בקשת סליחה ועל מה שבא אחריה: ההקשבה, התיקון והניסיון לעשות אחרת. הכנתי עבורכם שני כלים, אחד לנו ההורים ואחד שנוכל ללמד את הילדים.
ולקראת חופשת סוכות, נקדיש מקום גם לדרך שבה אנחנו מלווים את הילדים כשהם פוגשים קושי: איך עוזרים להם להתמודד עם תסכול, לנסות שוב ולגלות מה יכול לעזור להם בדרך. מחכים לכם המדריך החינמי ״לגדול מתוך אתגרים״ והספר החדש שלי, ״מי רוכב עם איתן?״, שבו איתן לומד לרכוב על אופניים ופוגש את הרגשות שמתעוררים כשהדברים לא מצליחים מיד.
סליחה, התנצלות ומה שביניהן
אמרנו ״סליחה״, אבל האם האדם שמולנו הרגיש שראינו את הפגיעה? במאמר אני משלבת סיפורים מהחיים ומחקרים על התנצלות ואמון, ובוחנת מה הופך בקשת סליחה להזדמנות לתיקון ומה נוכל ללמד את הילדים מעבר למילים ״תגיד סליחה״.
האם חייבים לסלוח כדי להשתחרר? מה מלמדים אותנו המחקרים
״צריך לסלוח כדי להמשיך הלאה״, אנחנו שומעים לא פעם. אבל האם זו הדרך היחידה? במאמר אני בוחנת מתי סליחה עשויה לעזור, מה ההבדל בינה לבין פיוס וחידוש אמון, ואיך אפשר להתקדם גם בלי לסלוח. וגם: איך נותנים לילד שנפגע מקום לרגשותיו ולבחירה שלו, בלי למהר לדרוש שיסלח.
כלי להורה: איך מבקשים סליחה מהילד?
אחרי שנרגעים, אומרים בפשטות על מה מתנצלים ולוקחים אחריות, בלי להוסיף ״אבל״: ״אני מצטערת שצעקתי עלייך. כעסתי, והאחריות לא לצעוק היא שלי.״ אפשר לשאול ״איך זה היה בשבילך?״ ולהקשיב בלי להתווכח עם התשובה.
מציעים תיקון שמתאים למה שקרה: ״קטעתי אותך קודם. אני רוצה לשמוע מה רצית לומר.״ במקום להבטיח שזה לעולם לא יקרה שוב, בוחרים צעד מעשי: ״בפעם הבאה אנסה לעצור לרגע לפני שאצעק.״
נותנים לילד זמן, בלי לדרוש סליחה או חיבוק. ההתנצלות אינה מבטלת את הגבול הצבנו. על ההתנהגות של הילד אפשר לדבר בנפרד, כשכולם רגועים
כלי לילד: לומדים לבקש סליחה
אחרי שעוזרים לילד להירגע, מלווים אותו בבקשת סליחה שמתייחסת למעשה ולפגיעה: ״סליחה שדחפתי אותך ונפלת. ראיתי שכאב לך. אני מצטער שפגעתי בך.״ אין צורך בנאום משונן, אלא במילים פשוטות שמתאימות לגילו ולהבנתו.
חושבים יחד איך אפשר לתקן: להציע עזרה, לבנות מחדש משחק שנהרס או לקרוא למבוגר. אחר כך בוחרים מה לנסות בפעם הבאה: ״כשאכעס, אנסה לבקש עזרה במקום לדחוף.״
במקום ״אני מבטיח שלא אעשה את זה יותר״, בוחרים פעולה שאפשר לתרגל. וגם אחרי בקשת סליחה, למי שנפגע מותר להזדקק לזמן. הוא לא חייב לסלוח מיד או לחזור לשחק
מה המחקר מלמד אותנו? סליחה ורווחה נפשית
מחקר משנת 2025, שבו השתתפו כמעט 500 סטודנטים, מצא שנטייה גבוהה יותר לסלוח הייתה קשורה ליותר תקווה והערכה עצמית, ולפחות דיכאון, חרדה, מתח וכעס
מה בדקו החוקרות ומה מצאו? מוזמנים לקרוא בהרחבה באתר
חדש באתר: מדריך במתנה, לגדול מתוך אתגרים
איך נוכל לתמוך בילדים ברגעים האלה, בלי לפתור את הקושי במקומם?
במדריך שהכנתי להורים לילדים בגיל היסודי תמצאו כלים להתמודדות עם תסכול, דוגמאות לתגובות שמעודדות התמדה, ודרכים לחזק מאמץ ולמידה גם כשהתוצאה עדיין לא מגיעה
הספר החדש שלי: מי רוכב עם איתן
אני שמחה להכיר לכם את הספר השני בסדרת איתן ומפלצות הרגש
איתן רוצה לרכוב על אופניים כמו אחותו הגדולה מיקה, אבל הכידון מתנדנד והרגליים חוזרות לקרקע. יחד עם מפלצות הרגש שלו הוא פוגש התרגשות, תסכול וקנאה "ומגלה מילה קטנה ומשמעותית: "עדיין
זהו ספר דיגיטלי מאויר לקריאה משותפת, שמזמין שיחה על הקושי להצליח, ההשוואה לאחרים, בקשת עזרה והבחירה לנסות שוב. כולל עמוד להורים ודף פעילות לילדים
ולחג סוכות
אני מאחלת לכולנו רגעים של קרבה והנאה עם הילדים, וגם קצת סבלנות לעצמנו כשהדברים לא הולכים כפי שקיווינו.
גם בחופשה יהיו רגעים של כעס, תסכול ואי־הבנה. לצד הרגעים האלה, יהיו לנו הזדמנויות להקשיב, לבקש סליחה ולנסות שוב.
תודה שאתם כאן וקוראים איתי.
חג סוכות שמח,
חופית
ואם תרצו להעמיק - תהנו מאוסף המאמרים המקצועיים, שמתעדכנים מדי שבוע באתר!
לקבלת כלים ומידע שימושי להתמודדות עם אתגרי החיים
נ.ב. כדי שנמשיך להיפגש גם במייל
אני משקיעה מחשבה וזמן בכל ניוזלטר, וחשוב לי שהוא יגיע אליכם ולא ילך לאיבוד בתיקיית הספאם או ב"קידומי מכירות".
כדי לעזור למיילים הבאים להגיע ישירות אליכם, הוסיפו את הכתובת שלי לאנשי הקשר:
אם המייל הזה הגיע ל"קידומי מכירות", אפשר להעביר אותו לתיבת הדואר הראשית.
תגובות