איך נראית אהבה שתומכת בצמיחתו של האדם שמולנו?

“אהבה היא דאגה פעילה לחייו ולצמיחתו של האדם שאותו אנחנו אוהבים.” אריך פרום

כשאנחנו חושבים על אהבה, אנחנו חושבים בדרך כלל על חום, קרבה, געגוע והתרגשות. אבל אריך פרום מזכיר לנו שאהבה אינה רק מה שאנחנו מרגישים. היא ניכרת גם בדרך שבה אנחנו פועלים, בנוכחות שלנו בחייו של האדם האחר ובמרחב שאנחנו נותנים לו להתפתח.

פרום מתאר אהבה כפעילות ולא כרגש פסיבי. כאשר הוא משתמש במילים “דאגה פעילה”, הוא אינו מתכוון לדאגנות חרדתית או לניסיון למנוע מהאדם שאנחנו אוהבים כל קושי. הוא מתכוון לאכפתיות שמקבלת ביטוי במעשים: להקשיב, להתעניין, להיות נוכחים ולתמוך באדם האחר בדרכו.

לפעמים אהבה פירושה להושיט יד. לפעמים היא דווקא להישאר קרובים, להאמין באדם שמולנו ולא לעשות במקומו.

באהבה זוגית

לאהוב אדם אינו אומר לעצב אותו לפי הרצונות שלנו, לבחור עבורו את הדרך או לצפות ממנו להתפתח בקצב שמתאים לנו.

אהבה זוגית יכולה להתבטא בהקשבה אמיתית, בהתעניינות בחלומות, בשאיפות ובצרכים של האדם שמולנו, וגם ביכולת לשמוח בצמיחתו, אפילו כאשר היא מביאה איתה שינוי.

בקשר זוגי קרוב קל לעיתים לבלבל בין אהבה לבין אחיזה. אנחנו עשויים לרצות שהאדם האחר יישאר כפי שהיה, יבחר במה שמרגיע אותנו או יתאים את עצמו לצרכים שלנו. אבל אהבה שתומכת בצמיחה אינה מבקשת מהאדם שמולנו להצטמצם כדי לשמור על הקשר.

היא מאפשרת לכל אחד מבני הזוג לשמור על הקול שלו, על תחומי העניין שלו ועל הדרך האישית שלו. היא מעניקה תחושת ביטחון ושייכות, בלי לבטל עצמאות ונפרדות.

לאהוב אדם פירושו לראות אותו כפי שהוא, לעודד אותו לגלות מי הוא יכול להיות ולהישאר קרובים גם כאשר שניכם משתנים.

באהבה שבין הורה לילד

הרצון להגן על הילדים שלנו הוא טבעי ועמוק. כשהם כואבים, אנחנו רוצים להקל. כשהם מפחדים, אנחנו רוצים להרחיק מהם את הסכנה. כשהם מתקשים, מתעורר בנו הדחף לפתור את הבעיה עבורם.

אבל יש הבדל בין הורה מגונן יתר לבין הורה תומך.

בפסיכולוגיה משתמשים במושג הורות תומכת אוטונומיה. אין פירושו להשאיר את הילד להסתדר לבדו או לוותר על גבולות והכוונה. הורה תומך נשאר קרוב, מעניק ביטחון ועזרה כשצריך, ובו בזמן מאפשר לילד בחירה מותאמת לגילו, התנסות, טעויות והזדמנות לגלות שהוא מסוגל.

הגנת יתר נובעת בדרך כלל מאהבה ומחרדה אמיתית לשלומו של הילד. אבל כאשר אנחנו ממהרים להסיר כל מכשול ולמנוע כל קושי, הילד עלול להפנים, בלי שנאמר זאת במילים, את המסר:

“העולם מסוכן, ואולי אינני מסוגל להתמודד איתו ללא ההורה שלי.”

הורה תומך מעביר מסר אחר:

“אני כאן איתך, אני מאמין בך, ואני סומך על היכולת שלך ללמוד להתמודד.”

הוא אינו עוזב את הילד לבד מול הקושי, אבל גם אינו לוקח ממנו את ההזדמנות לגלות את הכוחות שלו.

בזוגיות מדובר בשני אנשים בוגרים התומכים זה בצמיחתו של זה. בהורות קיימת גם אחריות להגן, להדריך ולהציב גבולות. אלה קשרים שונים, אך בשניהם אהבה אינה להחזיק את האדם האחר במקום שנוח לנו. היא היכולת להישאר קרובים אליו בזמן שהוא מתפתח בדרכו.

כדאי לעצור מדי פעם ולשאול את עצמנו:

האם האהבה שלי רק שומרת את האדם שמולי קרוב אליי, או שהיא גם נותנת לו מקום לגלות את הכוחות שלו ולצמוח בדרכו?

🌿 מחשבה אחת. צעד אחד. שינוי.