סיפור מקרה - אמא עם פוביה מחתולים

ק' בת 35, אם ל-3 ,הגיעה אליי בגלל שסבלה מפוביה מחתולים:

"חופית שתדעי לך שאם לא היינו עושות חשיפות לא הייתי מצליחה להתגבר על הפוביה שלי מחתולים,

הייתי לעולם קופצת וצועקת למראה חתול שמתקרב אליי,

הייתי לעולם אוכלת במסעדות רק בפנים,

הייתי לעולם מקרינה לילדים שלי את החרדות שלי,

עכשיו החתולה מטיילת בחדר ומתחככת בי, אלוהים ישמור ואני לא מזדעזעת, ואני לא מבקשת שתקחי אותה מפה, ואין לי מיגרנה, והלב שלי לא דופק".

אני עונה לה:

"נכון, המוח האחורי שלך לא אומר לך שאת בסכנה ,ולכן את נינוחה, ולכן את יכולה לדבר איתי על דברים אחרים שחשובים לך מבלי לסרוק כל רגע את חלל החדר כדי לבדוק את מיקום החתולה"