מרכז ידע

כשאדם מגיע לקליניקה ושואל "מה עושים עכשיו?", התשובה שאני נותנת אינה מתכון אחיד. הטיפול בדיכאון הוא תמיד שיחה בין הגישה המחקרית לבין האדם הספציפי שיושב מולי.

דיכאון לא נראה אותו דבר אצל כולם. הוא מתלבש אחרת בהתאם לגיל, למגדר ולנסיבות החיים. הכרה בהבדלים האלה היא לעיתים ההבדל בין לבקש עזרה לבין להמשיך לסבול בשקט.

ד' בת ה26, התקשרה אליי מבית החולים, ה-OCD אחרי לידה חזר אליה כמו בלידה הראשונה. שכיחות של OCD באוכלוסיה הכללית הוא 3 אחוז, שכיחות של OCD אחרי לידה הוא 2-5 אחוז. מחשבות טורדניות לאחר לידה יכולות להיות סביב אלימות, מיניות, לכלוך וזיהום, מוות ומחלות וסימטריה. הפעם הראשונה שסבלה מOCD אחרי לידה (בצעירותה סבלה OCD אחר של נקישות על עץ כל פעם שהגיעה אליה מחשבה חודרנית) החלה עם ביתה הבכורה בסופו של שבוע בבית חולים בשל צהבת. היא מספרת שבוקר אחד התעוררה שטופת אימה שלא תהיה אמא מספי

סיפור מקרה של ע , אב ל2 בנות צעירות, כך האישה מספרת: "תמיד היה אישיו עם משחקי מחשב, מאז ומתמיד אהב משחקי מחשב. אבל לפני שהיו ילדים גם לי היה הרבה זמן פנוי לעסוק בתחביבים שלי. כשהגיעו הילדים הרבה דברים השתנו. אחד מהם היא ההרגשה והידיעה שהוא "בורח" מהמציאות המורכבת. ככה הוא מתמודד או שלא. אני יכולה להעיד על עצמי שעצוב לי מאד, כשחוזרים הביתה אחרי שלא התראנו תשע שעות , והילדות ואני נכנסות הביתה והוא מול המחשב לא מסיט מבט מהמסך, אומר שלום ומתקתק על העכבר. זוהי הרגשה נוראית של דחיה

ל' בת 25, לא אשכח את הפגישה הראשונה עם ל' , היא נכנסה אליי לחדר בליווי אמה ואחותה הגדולה, הן אחזו את ידה והיא נראתה חיוורת, מוטשת ומבוהלת. לפתע היא הסתכלה על ההשתקפות שלה בחלון ונכנסה להתקף חרדה, "יואו ,הנה זה שוב מגיע (ההתקף), יש לי מחשבות אם זה אני במציאות או לא " ישבה מכווצת ומפוחדת והמשיכה, "אני לא יכולה יותר, אני מפחדת לצאת ולא להיות עם מישהו מוכר. אני מפחדת לקבל התקף ושלא יהיו אנשים סביבי שיוכלו להציל אותי. אני מפחדת שאנשים יחשבו שאני משוגעת. אני מפחדת להשתגע. חופית, אנ

ק' בת 35, אם ל-3 ,הגיעה אליי בגלל שסבלה מפוביה מחתולים: "חופית שתדעי לך שאם לא היינו עושות חשיפות לא הייתי מצליחה להתגבר על הפוביה שלי מחתולים, הייתי לעולם קופצת וצועקת למראה חתול שמתקרב אליי, הייתי לעולם אוכלת במסעדות רק בפנים, הייתי לעולם מקרינה לילדים שלי את החרדות שלי, עכשיו החתולה מטיילת בחדר ומתחככת בי, אלוהים ישמור ואני לא מזדעזעת, ואני לא מבקשת שתקחי אותה מפה, ואין לי מיגרנה, והלב שלי לא דופק". אני עונה לה: "נכון, המוח האחורי שלך לא אומר לך שאת בסכנה ,ולכן את נינוח