לצאת מאזור הנוחות: צעד קטן שמוביל לשינוי

"ספינה בנמל בטוחה, אך לא לשם כך היא נבנתה." ג'ון א. שד (John A. Shedd)

הנמל הוא מקום בטוח.

אבל אם הספינה נשארת בו כל חייה, היא לעולם לא תגלה למה באמת נבנתה.

גם אנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם נשארים במקום המוכר. לא כי הוא נכון עבורנו, אלא כי הוא מרגיש בטוח.

כמה פעמים רצינו לומר משהו ולא אמרנו? להציב גבול? להתחיל משהו חדש? לשנות כיוון? להתמודד עם פחד? ובחרנו להישאר במקום המוכר.

🧠 המוח שלנו לא נבנה כדי לגרום לנו לפרוח. הוא נבנה כדי לשמור עלינו בחיים.

לכן, ברירת המחדל שלו היא לבחור במה שמוכר ובטוח. זו לא חולשה, כך המוח האנושי עובד.

הפסיכולוג והמחנך Tom Senninger (2000) תיאר זאת באמצעות מודל אזורי הלמידה, המחלק את ההתמודדות לשלושה אזורים: אזור הנוחות, אזור הלמידה ואזור הפאניקה.

הצמיחה אינה מתרחשת כשאנחנו נשארים באזור הנוחות, וגם לא כשאנחנו מוצפים באזור הפאניקה. היא מתרחשת דווקא באזור הלמידה, במקום שבו יש מספיק ביטחון כדי להתנסות, לצד מידה מסוימת של אי נוחות שמאפשרת לנו להתפתח.

החדשות הטובות הן שהמוח שלנו יודע ללמוד. מחקרים בתחום הטיפול בחשיפה מראים שככל שאנחנו מתמודדים עם פחדים בצורה הדרגתית ומותאמת, תחושת האיום פוחתת, הביטחון גדל, והצעד הבא נעשה מעט קל יותר.

אז אם הייתם צריכים לבחור, איזו ספינה אתם היום?

⛵ כזו שלא עוזבת את הנמל?

⛵ כזו שמפליגה רק כשהים רגוע?

⛵ או כזו שממשיכה לשוט גם כשהים נעשה סוער?

השבוע, שימו לב לרגע אחד שבו האוטומט אומר לכם להישאר במקום המוכר.

נסו לבחור אחרת.

לא צעד ענק.

צעד אחד קטן, בכיוון שחשוב לכם.

🌿 מחשבה אחת. צעד אחד. שינוי.