מה אנחנו רוצים שהילד יזכור: שהוא נפל, או שהוא קם?
עודכן: לפני 10 שעות
“לא”, ענתה האם השנייה, “הבת שלי היא זו שכל הזמן קמה”](https://static.wixstatic.com/media/facc24_d83cb168a87745f6b6e2c4ea811fdd2c~mv2.png)
שתי אימהות מתבוננות באותה ילדה ורואות שני סיפורים שונים.
אחת רואה ילדה שנופלת שוב ושוב.
השנייה רואה ילדה שבכל פעם קמה ומנסה מחדש.
הנפילה היא עובדה, אבל היא רק חלק מהסיפור כולו. השאלה אינה רק כמה פעמים הילד התקשה, טעה או לא הצליח, אלא גם מה הוא עשה לאחר מכן.
כאשר אנחנו מתמקדים רק בקושי, הילד עלול ללמוד שמשהו בו אינו מספיק טוב. הוא עשוי לחשוב שהוא אינו מוכשר, חזק או מוצלח מספיק.
כאשר אנחנו שמים לב גם לניסיון, להתמדה ולחזרה למשימה, אנחנו עוזרים לו לראות משהו עמוק יותר בעצמו: את היכולת להמשיך גם כשלא הולך מיד.
מי אינו נופל אף פעם? בדרך כלל, מי שאינו מנסה.
לכן השאלה החשובה היא מה אנחנו רוצים שהילד שלנו יזכור מעצמו: שהוא התקשה, או שהוא לא ויתר?
אנחנו רוצים שיזכור שהוא התקשה ולא ויתר!
ילד שלא נופל הוא ילד שלא מנסה. ילד שקם הוא ילד שממשיך.
זה נכון במיליון תחומים:
במבחן שלא הלך כפי שקיווה.
בכדור שלא נכנס לסל.
במשפט שהסתבך בזמן קריאה.
בתרגיל שעדיין אינו מצליח לפתור.
בילד עם קשיי קשב, שמתקשה להתארגן, מאבד את רצף המשימה, מוסח שוב ושוב, ובכל זאת מצליח לחזור אליה.
חשוב שנראה לא רק את התוצאה, אלא גם ובעיקר את הדרך.
במקום לומר:
“אתה לא מצליח בזה.”
אפשר לומר:
“לא הצלחת עדיין.”
המילה “עדיין” משאירה את הדלת פתוחה. היא אינה מבטיחה שהכול יהיה קל, אבל היא מזכירה לילד שהיכולת שלו אינה קבועה ושאפשר ללמוד, להתאמן ולהתקדם.
אפשר לומר גם:
“ראיתי שהיה לך קשה ובכל זאת ניסית שוב.”
“לא הצלחת עדיין, אבל כבר הבנת משהו שלא ידעת קודם.”
“הפסקת לרגע, ואז הצלחת לחזור למשימה.”
“לא ויתרת גם כשהיה מתסכל.”
בפעם הבאה שהילד שלכם מתקשה, נסו להתייחס קודם למה שעשה בתוך הקושי: למאמץ, לניסיון, לחזרה, לבקשת העזרה או להתמדה.
לא כדי להתעלם מהקושי, אלא כדי לעזור לו להבין שהוא הרבה יותר מהרגע שבו לא הצליח.
מחשבה אחת. צעד אחד. שינוי.
חשיבות התמדה
התמדה היא מפתח להצלחה. כאשר אנו מעודדים את הילדים שלנו להמשיך לנסות, אנו מעניקים להם מתנה יקרה.
המתנה הזו היא היכולת להתמודד עם אתגרים. היא מספקת להם את הכלים להתמודד עם קשיים בעתיד.
איך לעודד התמדה?
שיחה פתוחה: דברו עם הילד על רגשותיו. שאלו אותו איך הוא מרגיש כשדברים לא הולכים כפי שהוא רוצה.
חיזוק חיובי: שימו לב למאמצים שלו, גם אם התוצאה לא מושלמת.
דוגמא אישית: שתפו את הילד בסיפורים שלכם על כישלונות והצלחות.
הגדרת מטרות: עזרו לו להגדיר מטרות קטנות וברות השגה.
לסיכום
כשהילדים שלנו נופלים, הם לא צריכים להרגיש לבד.
הם צריכים לדעת שיש להם תמיכה.
הם צריכים לדעת שהנפילה היא לא סוף הדרך.
הם צריכים לדעת שהיכולת שלהם לנסות שוב היא מה שחשוב באמת.
בואו נזכור תמיד:
הילד שלנו הוא לא רק מה שהוא מצליח לעשות.
הוא גם מה שהוא מנסה לעשות.
הנפילה היא חלק מהדרך, אבל הקימה היא מה שעושה את ההבדל.
מחשבה אחת. צעד אחד. שינוי.
תגובות