סוגי דיכאון ומה גורם להם

לא כל דיכאון נראה אותו דבר. ולא כל דיכאון נוצר מאותם גורמים.

ההבחנה בין הסוגים השונים אינה רק עניין טכני. היא עוזרת להבין טוב יותר את מה שעובר על האדם, ולהתאים את הטיפול בצורה מדויקת יותר.

סוגי דיכאון

דיכאון מג'ורי הוא הסוג המוכר ביותר. הוא מאופיין באפיזודות של מצב רוח נמוך משמעותי לאורך שבועיים לפחות, לצד סימפטומים כמו עייפות, שינויים בשינה ובתיאבון, קושי בריכוז ולעיתים מחשבות על מוות. הסימפטומים פוגעים בתפקוד היומיומי באופן ניכר.

דיכאון מתמשך הוא מצב שונה. האדם לא בהכרח חווה אפיזודה חריפה, אבל חי עם תחושת דכדוך רקע לאורך שנים. לעיתים הוא אומר "אני ככה מאז שאני זוכר את עצמי" ולא מבין שמדובר בדיכאון, כי המצב הפך עבורו לנורמלי.

דיכאון עונתי מופיע בעיקר בחודשי החורף, ככל הנראה בשל ירידה בחשיפה לאור השמש ושינויים בשעון הביולוגי. הסימפטומים כוללים עייפות מוגברת, צורך בשינה ממושכת ועלייה בתיאבון, לצד ירידה במצב הרוח.

דיכאון כחלק מהפרעה דו קוטבית הוא אחד האתגרים המורכבים יותר באבחון. האדם עשוי לחוות תקופות של דיכאון לצד תקופות של מצב רוח מרומם, אנרגיה גבוהה במיוחד או התנהגות אימפולסיבית. ההבחנה חשובה מאוד כי הטיפול שונה לחלוטין.

דיכאון לאחר לידה כבר הוזכר במאמר הקודם, אך חשוב להוסיף: סקירה שיטתית מ-2022 מצאה שעד 40% מהאמהות דיווחו על תסמיני דיכאון בין שנה לשתים עשרה שנה לאחר הלידה, כלומר דיכאון לאחר לידה שלא טופל יכול להפוך לדיכאון מתמשך לאורך שנים.

מה גורם לדיכאון?

אחת השאלות שאני שומעת הכי הרבה בקליניקה היא: "למה אני? מה גרם לזה?"

התשובה כמעט תמיד היא: לא דבר אחד. דיכאון נוצר משילוב של משתנים.

גורמים ביולוגיים וגנטיים ממלאים תפקיד. ההערכות מצביעות על כך שהתורשתיות של דיכאון נעה בין 30% ל-70% (Bioscience Reports, 2023), אך גנטיקה לבדה אינה גזר דין. מחקר מ-2023 שכלל 41,810 משתתפים מצא שחשיפה לגורמי לחץ כמו בדידות, אירועים קשים וטראומת ילדות מגבירה באופן משמעותי את ההשפעה של נטייה גנטית לדיכאון (Translational Psychiatry, 2023). כלומר, הגנטיקה קובעת נטייה, אבל הסביבה קובעת אם היא תתממש.

לחץ מתמשך הוא גורם סיכון מרכזי. המוח האנושי מצויד היטב להתמודד עם לחץ קצר. הבעיה מתחילה כשמערכת הסטרס מופעלת חודשים ושנים ברציפות. כמו טיפול בהורה חולה, קשיים כלכליים ממושכים, מצב ביטחוני, עומס תפקידי כרוני, או טיפול בילד עם צרכים מיוחדים. לחץ שלא נגמר שוחק את הגוף ואת הנפש גם יחד.

טראומה ואובדן. אובדן אדם קרוב, גירושים, פגיעה, תאונה, חרם, התעללות בילדות, כל אלה יכולים להוות נקודת הצתה. מחקרים מראים קשר ברור בין טראומת ילדות, ובמיוחד חרם, התעללות רגשית והזנחה הורית, לבין הפרעות נפשיות בבגרות (Bioscience Reports, 2023).

בדידות. סקירת ספרות מ-2023 שפורסמה ב-European Psychiatry מצאה שבדידות ודיכאון יוצרים מעגל מחזק: בדידות מעמיקה דיכאון, ודיכאון מגביר בדידות, ויוצרים יחד תבנית קשה לשבירה. אנחנו יצורים חברתיים, והיעדר קשר אנושי אמיתי הוא לחץ ביולוגי ממשי.

גורמים פסיכולוגיים. חוויות החיים שלנו מעצבות את הדרך שבה אנו מפרשים את העולם. אנשים עם נטייה לדיכאון מפתחים לעיתים עדשה פסימית קבועה: הם מאמינים שכישלונות הם קבועים, שהצלחות הן מקריות, ושהם פחות ראויים מאחרים. עם הזמן העדשה הזו הופכת לאוטומטית ולנראית אמיתית.

למה קשה "פשוט לצאת מזה"

אחת האמירות הכי פוגעניות שאדם בדיכאון שומע היא: "תחשוב חיובי."

הקושי הוא שדיכאון משפיע בו זמנית על הרגש, המחשבות, הגוף, המוטיבציה וההתנהגות. הוא לא רק מחשבה שאפשר להחליף. הוא מצב שמשפיע על כל המערכת.

ולכן הטיפול צריך להתייחס לכל המערכת.

המשיכו לקרוא:

איך מטפלים בדיכאון - מה אומר המחקר