דיכאון לא נראה אותו דבר אצל כולם. הוא מתלבש אחרת בהתאם לגיל, למגדר ולנסיבות החיים. הכרה בהבדלים האלה היא לעיתים ההבדל בין לבקש עזרה לבין להמשיך לסבול בשקט.

כשההורים של א' התקשרו אליי, הם היו בלחץ נוראי, הם סיפרו לי שלפני שבועיים א' בא אליהם בלחץ, עם התקף חרדה של בכי , דפיקות לב וקשיי נשימה ואמר להם "אני מפחד שאני הומו". מרגע זה במהלך השבועיים הוא סבל מגלים של חרדות שהוא הומו. כשא' הגיע אליי לפגישה הוא סיפר שהחשש להימשך לבנים ליווה אותו מכיתה ה', וכשזה היה מגיע היה מבטל את המחשבה ואומר "חס וחלילה" וכך זה עבר. הפעם הוא מספר שלפני שבועיים הוא נח במיטה וצפה בסרטון מיני של אישה וגבר והתחילו לו כל מיני מחשבות, אני כזה או אולי אני לא

כשל' והוריו יצרו איתי קשר ל' היה בן 21, מספר חודשים לפני שחרורו מהצבא, באותו זמן הוא ניהל קשר זוגי ורומנטי עם ש' כחצי שנה. זה לא היה הקשר הרציני הראשון שלו , אך הקשר הקודם הסתיים בלב שבור ובדיכאון. הROCD של ל' החל כשהיה מרוחק מש' באבט"ש, בזמן זה החלו להצית בו מחשבות חודרניות "האם היא האחת?", "האם אני אוהב אותה מספיק"?, "האם היא אהבת חיי"? ל' החל לבדק האם הוא מרגיש געגוע אליה? היה מתקשר אליה שוב ושוב, למעשה הטלפון היה מעין דבוק לו ליד וכל הזמן ניהל איתה שיחות בשל המחשבה החודר

מ הולכת לשון מתי שרוצה 3 או 4 בבוקר, היא נרדמת מול מסך, מול טלויזיה או עם הפלפון. היא קמה מתי שרוצה ,יכולה גם לקום ב16. כשמתעוררת היא בעיקר בפלפון במיטה או בספה ואוכלת. היום מאד נמרח, היא לא פעילה בכלל. לדברי אביה- ככה כל המתבגרים לפי מה שבררתי עם הורים אחרים, זה זמן קורונה, זמן מיוחד אין להם מה לעשות אז שיהיו במסך, שם היא מתקשרת עם חברים, עושה שיעורים ולומדת. כשנשאל מדוע הוא לא מעיר אותה. ענה למה? למה צריך? כשאני הייתי מתבגר לא העירו אותי. כשנשאל על מטלות ועזרה אמר לי, גם אנ